קרנפי עירך קודמים

אני שמח לבשר שקבוצת מיעוט אחת זוכה ליחס נהדר בעיר: הקרנפים.

מועצת עיריית תל אביב הצביעה נגד חשיפת התקציב בפורמט נורמלי, בר עיבוד וחפיש – אקסל. הצעה שהגישה סיעת עיר לכולנו נתקלה בהתנגדות מקיר אל קיר, כולל מספר אבירי זכויות.

ראובן לדיאנסקי, שדואג לזכויות הכלבים והחתולים בתל אביב, דואג גם לשימור הקרנפים. טוב, הוא צריך להגן על בני מינו…

תמר זנדברג, מסיעת מרצ, שאמורה לייצג אנשים כמוני גם אכזבה עם הצבעת נגד ואמרה שזה ענין לא מהותי. טוב, מרוב שקיפות כנראה לא רואים כלום.

מדהים שאותם חברי קואלציה העדיפו להצביע נגד ההצעה גם כשהיה להם ברור שיש רוב למתנגדים. אם היו תומכים בהצעת השקיפות, הם יוכלו בעתיד להגיד שהם ניסו, המצפון שלהם נקי וכו’.

לקראת הבחירות הבאות, נדאג לשקף להם את זה.

לרמן, מחכה לפרשנותך.

תנו לחיות בעד ארצנו

המצעד הראשון לזכויות אדם היה מוצלח. מעל 5000 אנשים התייצבו למצעד ולעצרת, עמדו בחזית אחידה נגד כל האפליות שיש במדינה, ולא חסרות.ו מזרחיים, הומואים, עובדים זרים, נשים וגם איזה עם נטול כל זכויות (להלן “הפלסטינים”) נהנים מפחות זכויות, ברמה זו או אחרת. גם אני נשאתי שלט – שעורר תהיות בקרב חלק מהנוכחים.

ההפגנה גם באה למחות על חוק המאגר הביומטרי שעבר בכנסת – חוק האח הגדול. אנחנו עדיין יכולים למחות על כך. מי אמר לשים אצבע בחומצה?

כשחלקים באוכלוסיה סובלים מזכויות חסר, אז יש מי שנהנה. מי? אני – אשכנזי, סטרייט, גבר ויהודי.ו אז בתור אחד העלאווים שנהנים מזכויות יתר, גם אני יודע שזה לא בר קיימא. פערים מתרחבים בחברה ייגמרו בהפיכה אלימה. שמחתי לראות משתתפים רבים, לא רק הפרצופים הקבועים בהפגנות השמאל.

בתחילת האירוע שאלו אותי אם אני מוכן לשאת שלט. הוא היה של המרכז לפלוריזם יהודי, והיה כתוב עליו: “יהי אור”. חלק מהמכרים שלי הרימו גבה. אתה? יהודי? אז קודם כל אני גם יהודי. גם ניהליסט שלא מאמין בכלום, אבל הזהות היהודית לא מחוקה אצלי, למרות שאני משתדל להיות איש העולם הגדול.

וגם מי שלא מגדיר את עצמו יהודי אלא אתאיסט, ניהליסט, אנרכיסט, נטול הגדרה וכו’, אבל כן רואה את עצמו כליברל, תומך כמוני, בזכותם של יהודים לחיות את חייהם בדרך שלהם. מדובר גם ברפורמים שאת השלט שלהם החזקתי, וגם החרדים האולטרה-אורתודוקסים הקיצונים ביותר.

העקרון הוא פשוט: חיה ותן לחיות. כל עוד אותם קבוצות לא פוגעות באף אחד, לנו יש חובה להגו על זכותם לחיות את חייהם.

איש באמונתו יחיה. אני לא מאמין. ג’ון לנון ז”ל מציג את זה יותר טוב:

כסף כסף כסף

כידוע, כסף זה הדבר החשוב בחיים. גם בפוליטיקה, הכסף מאוד חשוב. כספי תקציב עיריית תל אביב כל כך חשובים, שנבחרי הציבור חייבים להסתיר אותם מהבוחרים שלהם. נעם הופשטטר ואלון פדן מתנועת עיר לכולנו עשו מעשה אמיץ של חישוף הנתונים, על ידי עבודת שטח סיזיפית. כבר יש תוצאות: העירייה נכנסת למגננה ונאלצת וכבר נאלצת להתמודד עם שאלות קשות. אור לתל אביבים!

פנייה רשמית של חברת מועצת העיר לא עזרה. שימו לב לתגובות של הוד פקידותו, ראש אגף המחשבים בעירייה. אצליינו בקראקוב הפקידים יותר נייחמדים.

הופשטטר, פדן וגם חבר מועצת העיר נח עפרון לא ויתרו, עשו עבודה שחורה, סרקו עמודים מודפסים, טייבו את המידע, תכנתו נוסחאות ודאגו להוציא דברים בעלי ערך מתקציב העירייה המאוד מסובך.

עכשיו, כל אחד יכול להוריד את האקסל, לחפור בנתונים ולגלות אוצרות. בכתבה בווינט, כבר נאלצת העירייה להתגונן ולהסביר נושא יחסית שולי של קנסות בחופים. פרי ראשון של התקציבולטור!

אך העבודה הקשה שלהם היא רק השלב הראשון. שוקי, לרמן ועידו קינן מדווחים על תחילת ההתקפלות. עכשיו צרך לחפור בתקציב, לגלות בעיות וכן להציע הצעות. עד סוף שנת 2009 ייסגר תקציב 2010. רק למצוא בעיות זה מאוד כיף בתור אופוזיציה. אני מתמלא שמחה כאשר הפקידים וחולדאי מטפטפים זיעה בסתיו התל אביבי.

אבל אפשר גם להשפיע על ידי הצעות חיוביות ולהראות מה כן אפשר לעשות בעיר. אני מקווה שאני, תומכים אחרים של עיר לכולנו, תושבים שאכפת להם וחמשת חברי מועצת העיר של סיעת עיר לכולנו יביאו הצעות לשיפור פני העיר. עכשיו יודעים מאיפה אפשר לקצץ…

תאורת רחוב לשיפור פני העיר

הנה ההצעה הראשונה שלי: הרבה איזורים שאינם מרכז העיר, לא נעימים להליכה בלילה, ואף מעודדים פשע. הדבר הכי פשוט והכי זול לעשות הוא תאורה. קצת תאורת רחוב עם אספקה קבועה של אבקת חשמל יכולה להרים שכונה שלמה. ההבדל הגדול ברחוב הרצל אינו השיפוץ, אלא התאורה בלילה.ו מאיפה הכסף: מהעוזרים של חולדאי.

אחרי ארגנתי לכם פוטנציאל של 3.3 מיליון שקלץ, יש עוד 4.5 מיליארד שקל של תקציב עירוני לחפור בו. 4,500,000,000 ש”ח. החפירות מתרחשות באתר התקציבולטור.

הפיגוע בנחמני – כמה סימני שאלה

פיגוע הטרור שהתרחש נגד הקהילה ההומו-לסבית במוצ”ש מעורר כמה סימני שאלה. יותר מדי פרטים נראים מוזרים. נתיב בריחת הרוצח, סוג הנשק ובמיוחד מספר ההרוגים הם עדיין נעלמים, למרות המיקום המרכזי של הפיגוע והעדים הרבים.

רוצח שפל לבוש שחורים נכנס במוצ”ש, אחד באוגוסט, לבית האגודה ההומו לסבית ברחוב נחמני 28 (פינת אחד העם) וירה בנוכחים. היו לפחות שני הרוגים, ניר כ”ץ, וליז טרבושי ז”ל, שהובאו למנוחות אתמול. היו גם כעשרה פצועים בדרגות שונות.

מכאן מתחילים סימני השאלה:

  1. נתיב בריחת הרוצח: לפי הידיעות, הרוצח פנה שמאלה ורץ לכיוון שדרות רוטשילד. רגע, פה יש עדות שהוא ברח דווקא לרחוב אחד העם. היו ידיעות שהוא ניסה להיכנס למועדון אוויטה, הנמצא בסמוך למקום הפיגוע (רחוב יבנה, בין רוטשילד ליהודה הלוי), ושהמאבטח הדף אותו. הידיעות הראשוניות היו בגדר דיווחים לא מאומתים. במדינה שלנו החדשות מתעדכנות במהירות מטורפת. אבל יומיים אחרי, אין שום פולו-אפ לדיווחים האלה.
  2. סוג הנשק: בחלק מהדיווחים דובר על אקדח. במקומות אחרים על רובה M-16. אני שמעתי גם על שימוש ברובה עוזי, המשמש ללוחמה בשטח בנוי ובעיקר לירי אוטומטי. זוגתי שהיתה בביתנו, שני בנינים מזירת הפיגוע, שמעה יריות בבודדת, לא באוטומט. תמיד יודעים את סוג הנשק לפי התרמילים שנותרים בשטח. אני מאמין שכל מי שהיה בצבא, אפילו פקיד כמוני, יודע לזהות את הנשק לפי התרמילים. הדיווחים על סוג הנשק נעלמו מהרשת.
  3. מספר ההרוגים: הדיווח הראשוני דיבר על שני הרוגים, גבר צעיר ונערה. הדיווחים האלה אומתו אחר כך. הם כבר הובאו למנוחות. בסביבות 12:30 בלילה דווח בגלי צה”ל, באתר האינטרנט של הארץ וב ynet על הרוג שלישי שמת מפצעיו בביתו החולים תל השומר. זאת היתה גם הכותרת הראשית של עיתון מעריב המודפס ביום ראשון: 3 הרוגים. בפייסבוק אף דווח בבוקר על הרוג רביעי. כל אתרי האינטרנט התיישרו בבוקר על שני הרוגים. מאוד תמוה. מזל שגוגל זוכר את הדיווח על שלושה הרוגים בוואלה!:
לחצו על התמונה להגדלתה. הידיעה המעודכנת מדברת על שני הרוגים.
הפיגוע התרחש מול קפה נואר, הנמצא בפינה הנגדית של אחד העם ונחמני, בכתובת אחד העם 43 / נחמני 26. היו גם מספיק עדים שישבו במסעדת פרונטו, הנמצאת באותו בנין, בכתובת נחמני 26. גם בשדרות רוטשילד יש המון אנשים בשעה הזאת, כולל במרפסת של קפה הלל, הנמצא בצומת הרחובות נחמני ורוטשילד או רוטשילד 65 למען הדיוק.
משהו מסריח פה.
אני מקווה שצו איסור הפרסום שהטילה המשטרה נועד להביא את החקירה לסיום מהיר ומוצלח, ושבימים הקרובים הסיפור המלא ייצא לאור.
בינתיים, כל פעם שאני יוצא מהבית או חוזר אליו, אני רואה נרות רבים, אנשים עומדים ושותקים ושלטי מחאה עצובים. מבאס.

מה זה אמור להביע?!

פוסט אורח מאת גליה רינג

אני ובן זוגי, בעליו החוקי של הבלוג, מתגוררים לא רחוק מפינת נחמני ואחד העם בתל אביב.ו היום בערב יצא לו בן זוגי לדרינק עם חבר, ואני ישבתי לקרוא ספר. לפתע נשמעו קולות נפץ. לקח לי כמה שניות להבין שהפעם לא מדובר באגזוז של אופנוע אלא ביריות. לאחר שוך היריות נשמעו צעקות איומות מהרחוב (אנחנו גרים בקומה ראשונה).

לאחר וידוא טלפוני קצר לוודא שגבר הבית לא נפגע ואינו נמצא באזור הסכנה, ירדתי לרחוב. אנשים התגודדו בפינה, המומים ומבוהלים. מסתבר שאדם חמוש נכנס למשרדי אגודת ההומואים והלסביות, ירה לכל עבר ונמלט. מסתבר שיש שם אנשים ששוכבים פצועים על הרצפה, ירויים. תחושה כזו של חוסר אונים קשה לתאר. מה אני אמורה לעשות? איך אני אמורה לסייע? האם יש טעם בכלל להתקרב כדי לחזות באנשים במצב הקשה ביותר שייתקלו בו בחייהם כאשר אני לא מסוגלת לעזור? אחרי שוידאתי שניידת משטרה ואמבולנסים זומנו ומגיעים, חזרתי הביתה, עצובה ונסערת.ו למה שמישהו יירה באנשים סתם בגלל נטייתם המינית? איך דבר כזה קורה? למה? למה? למה?

אני לא נמנית על משתמשי הטוויטר, אבל עם הגעתו של בן זוגי הביתה התחילו להגיע תגובות לאירוע. אחת התגובות הראשונות שקפצה לעין הייתה משהו בסגנון “יאללה רוצו לצלם – אני רוצה לראות טוויטפיק!”. חברים – מה קורה לכם?! אנשים מתו, נורו למוות ככה סתם כי מישהו החליט שבגלל הנטייה המינית שלהם לא מגיע להם לחיות ומה שחשוב זה לראות תמונות שלהם מתבוססים בדמם!? לא האמנתי למראה עיניי. ו למרבה הצער התגובות לטוויט המדובר היו רגועות ביותר והתמקדו בעיקר בחוסר הרצון של תושבי השכונה לצאת לרחובות בהם מסתובב אדם חמוש. לא ברור לי אם אנשים לא הבינו למה האמירה הזו מזעזעת או שהם לא הפנימו מה באמת קרה.

אני חשה כאב עז על השנאה וצרות האופקים של היורה. לא פחות מעציבות אותי האטימות והציניות שהופגנה על ידי חלק ממשתמשי הטוויטר. צר לי שהמשטרה בוחרת לכנות פשע שנאה “ירי על רקע פלילי”. אני מאוד מאוד עצובה.

תנחומיי למשפחות ההרוגים, ברכות רפואה שלמה לפצועים. כולי תקוה שהיורה ייתפס, יועמד לדין ויזכה לעונש המגיע לו.