הופעה חמימה לחורף הקר

טוב, חורף של ממש אין פה, אבל המקום חמים, נעים וחורפי.ו ליאור, עמית ואנוכי עולים על הבמה של אוויטה, ביום רביעי, 18.2.2009, בשעה 21:30. נשמח אם תבואו!

הכתובת היאו יבנה 31 ת”א. יש למקום אתר, וגם חניה. המפה בסוף. ו הפעם זה לגמריו חינם , וכן 50 האנשים הראשונים שיגיעו יהנו משתיה חמה/קלה חינם.

לפי אופי המקום, ההופעה תהיה מעט יותר שקטה. החלפנו חלק מהקאברים, אבל עדיין תזכו לשמוע אותי שר…היה מאוד כיף לשיר בהופעה הקודמת, וגם הפרגון של הקהל עשה נעים.

ו 

למי שלא היה בהופעות הקודמות, או סתם רוצה לטעום, ניתן לראות תמונות ווידאו מההופעות הקודמות ולשמוע חלק מהשירים באתר. השירים המקוריים הם של ליאור, הגיטריסט והזמר. עמית מרביץ בתופים, ואני נותן בבס ובקולות. וגם שר…

זאת כנראה תהיה ההופעה האחרונה בהרכב הזה. אנחנו מתכננים להעביר את עמית לעמדת הגיטריסט, העמדה המקורית שלו. אבל כמובן שנצטרך הרבה עבודה עד שנגיע להופעה בפוזיציות החדשות…

ו 

ו 

תל אביב – עיר עם פאוזות קלות

משהו משתנה בעיר הזאת בחורף 2009. היא קצת פחות “עיר ללא הפסקה”. אני לא יודע אם להאשים את את שינויי האוכלוסיה בעקבות עליית המחירים בעיר, או שהמיתון כבר גובה מחיר. אבל הלילה של תל אביב קצת יותר שקט.ו ו ו 

מבלים בעירו 

יום חמישי בערב, והסוף שבוע מתחיל. ידידי א’ ואנוכי, סועדים את ליבנו, קיבתנו ואת הכבד שלנו בפראג הקטנה. אחרי שהכוסות של הליטר היו כבדות מנשוא, המשכנו ל”בית הבירה” במורד רחוב אלנבי. גם שם הבירות היו משובחות, אבל חבורת חיילים באפטר הרעישה לנו לא מעט.

השעה כבר היתה 2:30 בלילה, אבל א’ ואני עוד היינו מעט רעבים, וגם לא הבענו התנגדות לעוד בירה קטנה. יום חמישי, ואין עבודה למחרת. יאללה, ממשיכים.

לקחתי אותו במעלה רחוב מונטיפיורי, אל עבר הקיוטו סלסה. סושי וסאקה יכלו לסגור היטב את הלילה. במקום אורות הכריסטמס המקושטים, היה חושך. אמרתי לו “צ’מע, זאת בעצם מסעדה, וזה בסדרך כלל לא ככה”.

גררתי אותו לעבר הארמדילו: זה הפאב השכונתי שלי, שתמיד נעים לשבת בו, ויש גם אוכל גרוזיני די טוב. המקום היה מואר. אבל, אללי, הכסאות היו מורמים. הברמן אמר שהם כבר סגרו. אמרתי להם: “אבל זה יום חמישי, והשחר טרם הפציע!” הוא רק משך בכתפיו, בתנועת אכזבה. הרכנתי את ראשי באכזבה סולידרית.

ו 

שותים בפראג הקטנה
שותים בפראג הקטנה

ו 

הקש ששבר את גב הבליין

אמרתי לידידי א’, שאני לא יודע מה קורה, ושיש לי פתרון אולטימטיבי: דיטה – פתוחה 24 שעות ביממה, נמצאת מעבר לקרן הרחוב, ומציעה גם בשר טוב, וגם אפלוליות נעימה על הבר.

פסענו אל עבר הדיטה, הצמודה לבורסה לניירות ערך. נכנסנו פנימה בגאון, משכנו את כסאות הבר כדי להתיישב, וגם כאן, שמענו את הברמנית אומרת את המלים הקשות הבאות: “מצטערת, סגרנו”.

זה היה רגע קשה. רטנתי בפניה שהמקום פתוח 24 שעות. היא העמידה אותי על התמורות שחלו, ועל צוק העתים: “כבר כמה חודשים שאנחנו פתוחים כל הלילה רק ביום שישי. בשאר הימים אנחנו סוגרים הרבה יותר מוקדם”.

תפסתי את ראשי בתדהמה. ידידי א’, שבא מן הפרברים, העריך את יכולותי התל אביביות עד אותו רגע של אכזבה. הרמתי את ידיי בהכנעה. הוא עודד אותי באומרו כי עשיתי כל שביכולתי, אבל אכן, משהו השתנה.

כולם מאטים, אבל למה?

משהו האט בעיר הזאת. קצת פחות אנשים ברחובות, קצת פחות מקומות שנסגרים מאוחר, והאטה כללית. האם זה המיתון? יש פחות עבודה, פחות כסף ופחות חשק לבילויים?

או אולי סיבה אחרת: המגדלים שהכניס חולדאי לעיר הביאו אוכלוסיה יותר בורגנית ומבוגרת. חלק מהצעירים הבליינים עזבו בגלל יוקר שכר הדירה, וכך השתנה הקצב של העיר.

אני לא יודע מה הסיבה. התופעה עדיין קטנה יחסית, ותל אביב היא עדיין אחת הערים המגניבות בעולם, והעיר היחידה בארץ.

שמעתי דיווחים שכאלה ממספר אנשים נוספים, אבל אף אחד לא יודע את הסיבה. אז בינתיים, עד שנבין למה, ונקוה שזה זמני, אתם מוזמנים לשמוע את שירו המשובח של אסף אבידן, Slowing Down:

[audio:http://yohayelam.com/recordings/Asaf-Avidan-Slowing-Down.MP3]

זה שיר משובח מתוך האלבום הראשון של אסף אבידן Now That You’re Leaving. השיר הזה לא יוצא לי מהראש הרבה זמן. בכלל האלבום משובח, ואני ממליץ לכם לרכוש אותו, כפי שאני עשיתי.

ועוד הערה לסיום בליינית: יש מקום חדש ומגניב בפלונטין: קורדוברו, ברחוב קורדוברו. יש שם אווירה טובה, קאווה טעימה וזולה ומנות אוכל מיוחדות. זה יהיה הלהיט של הקיץ!

איזה כיף לשיר מול קהל!

ביום חמישי האחרון קיימנו את ההופעה השלישית שלנו. והפעם, גם אני שרתי! עשינו גרסת כיסוי לשיר Keep On Rockin in The Free World של Neil Young.
קרדיט תמונה: הצלמת המוכשרת טלטל.

אני זכיתי לשיר את השיר העוצמתי הזה. לצדי היו כמובן ליאור שיינקופ, שניגן על הגיטרה ולדח הפסקה מהשירה. הוא שר את השירים המקוריים היפיפ שלו, וגם קאברים. יחד איתו ניגן עמית בירן, שהפעם נתן בתופים בכל השירים. בשיר הזה, היתה גם הופעת אורח של של גיל הדס שעשה סולואים על הסקסופון.

האווירה היתה חמה, והקהל הביתי תמך. איזה כיף!

לא היה קל לצאת בקור העז (כן, גם בתל אביב) ולהגיע להופעה. חלק מהקהל ראה את ההופעה בפעם השניה או השלישית. כיף שיש חברים, וחברים של חברים שמגיעים שוב ושוב.

כנראה שתהיה הופעה נוספת די בקרוב, אבל ייתכן שבמתכונת קצת אחרת. נתארגן על עצמנו וכמובן נודיע. דבר אחד בטוח: אחרי שאזרתי אומץ ושרתי בהצלחה בהופעה האחרונה, אני אשיר גם בהופעות הבאות, וכנראה יותר משיר אחד…

אז שוב תודה לכל מי שהגיע.

לא לפעולה קרקעית בעזה

אתמול עשינו חזרה אחרונה לפני ההופעה מחר. לקראת סוף החזרה, הגיע טלפון ובו הודעה על נפילת טילים בבאר שבע. באר שבע היא העיר בה גדלתי, ובה למדתי באוניברסיטה. ההורים שלי ומספר חברים גרים שם. הטיל שנפל ב”שטח פתוח” היה כמה מאות מטרים מבית הוריי, מהבית בו גדלתי.ו ו ו ו 

כידוע, אף אחד לא נפגע שם, אבל זה בהחלט לא נעים כשזה מתקרב כך לקרובים מדרגה ראשונה.

וזה לא משנה כהוא זה את עמדתי: לגבי המלחמה. אני נגד!

התסריט של מלחמת לבנון השניה חוזר על עצמו: חיל האוויר המוצלח שלנו (בלי ציניות), מחסל במהירות כמות גדולה נשק, ונותן מכה כואבת לאויב.

אבל זה ממש לא מפסיק את הירי מצד ארגון גרילה שמשתמש באמצעי לחימה שמזכירים ציוד בגינה. כדי לחסל לחלוטין באופן צבאי את ירי הרקטות על ישראל, “אין מנוס” מפעולה קרקעית. חיל האוויר מיצה את יכולתו – ההפצצות האחרונות היו על משרדי הניה הריקים בעזה. הרי ברור שאין שם כלום, ושזה סתם דאווין.

אבל יש מנוס משימוש באופציה צבאית. הצרפתים מנסים לעזור לנו לעזור לעצמנו ולבגיע להפסקת אש. אני בטוח שיש עוד כל מיני מגעים חשאיים מתחת לפני השטח.

אפשר לעצור את הירי על ידי הסכם הפסקת אש. עצירת ירי = הפסקת אש. נשמע לי הגיוני. הנה האזהרבה של דב חנין, שבאה בהפגנה הראשונה נגד המלחמה בעזה:

ו 
The funniest movie is here. Find it

כפי שהנהגת המדינה החליטה על היציאה לפעולה גם משיקולי בחירות, אני מאמין שפעולה קרקעית נרחבת לא תצא לפועל. בסקרים מתברר שאין תמיכה ציבורית בפעולה קרקעית, והרשימות כבר הוגשו.

טעיתי בענין היציאה למצבע האווירי, אז סביר שאני טועה גם עכשיו…אבל אני מקוה שאני לא טועה, והמלחמה הזאת תיגמר מהר מאוד.

אחרי שבזבזתי חצי ערב על לענות לתגובות שהגיעו אחרי הלינק מווינט, היה לי קשה להתייחס לכל התגובות שהגיעו לאחר יום ראשון. בכל זאת, יש לי עבודה וגם חיים, ואני ממש לא רגיל לשטף הזה. לשמחתי התחיל שם דיון בין המגיבים, שזה מאוד נחמד. אשתדל גם להתייחס לתגובות כשאתפנה. תודה על ההבנה!!

יאללה, הוצאתי עצבים, תבואו להופעה מחר, יום חמישי, 22:00, בפרילנד, אלנבי 47

הופעה לשנה החדשה

לקח לנו לא מעט זמן להתארגן מאז ההופעה הקודמת, אבל אנחנו חוזרים בהופעה נוספת, באחד בינואר.
תמונה מההופעה הקודמת
מההופעה הקודמת

על הדרך, גם נחגוג את יום הולדתו ה 31 של ליאור, שחל השבוע.

העסק התעבה: עמית המתופף ינגן בכל השירים. בנוסף, שידרגנו קצת את הקאבריםו  ובלי נדר, גם אני אשיר אחד מהם!

גם הישירם המקוריים של ליאור עברו כמה שינויי עיבוד.ו  ועם לא יהיו תקלות, תהיה עודו הפתעה מוזיקלית נוספת…

את השירים, עם חלק מהעיבודים החדשים, ניתן לשמוע במייספייס של ליאור.

גם המיקום השתנה: ההופעה תהיה הפעם בפרילנד, די קרוב לבלום בר. הפעם לצערנוו זה לא חינם, אבל אני מאמין שמחיר של 10 שקלים לא ירתיע אף אחד.

אז כולכם מוזמנים:יום חמישי, ו 1.1.2009 בשעה 22:00, פרילנד, אלנבי 47, תל אביב.

ויש כמובן גם אירוע בפייסבוק.

רשמים מההופעה הראשונהו (על ההופעה השניה לא כתבתי, פויה!)

עדכון: הפוסט נכתב ב 27.12 אבל נדחק יותר מדי למטה בגלל המלחמה. שיניתי את התאריך, כי כמה אפשר עם המלחמה?