רגע לפני שג’ בא לאסוף אותי בדרך לים, ראיתי ב ynet שיש הפגזות בצפון. היתה תמונת אילוסטרוציה של צימר. ברדיו, בדרך לים שמענו את רזי ברקאי מקשקש. עוד לא ידעו יותר מדי.
בין טבילה בים לכוס בירה קרה, ג’ ואנוכי דיברנו בעיקר על חוויות מדרום אמריקה. מתישהו חטאתי והתעדכנתי בחדשות באינטרנט הסלולרי המקולל. שני חיילים חטופים. מה? קצת דיברנו על זה ואז חזרנו לדבר על נושאים אחרים..
רק בדרך חזרה מהים, כבר שמענו רדיו והבנו שיש בלגאן רציני. נכנסנו לויכוחים פוליטיים. אני לא זוכר בדיוק את תוכן השיחה. הוא דיבר על נופש מתוכנן בצפון בסוף השבוע שהתקרב. היה לי ברור שהוא נוסע.
אחר כך קלטתי שהוא לא ייסע, וכתבתי את הפוסט מלחמת לבנון – סרט ההמשך. טעיתי בענין ניתוק החשמל. זה לא קרה. אבל שאר הדברים ובמיוחד המשפט הבא כל כך אקטואלי גם היום:
לצערי, הפעולות הצבאיות החריפות בימים הקרובים, יהיו יותר התעצבנות על כשלון הצבא היום.
אי ההצלחה במלחמה לפני שנה מדרבן את הצבא ל”מלחמת השבת הכבוד”. ועם אהוד ברק בצמרת, חוששני שהממשלה תיגרר.
