Category: בלוג

חצי האי סיני: כמה מלים, וכמה תמונות. הכמיהה לסחלב ולחופים היפים כנראה תוביל ליציאה נוספת למצרים לקראת סוף הקיץ או בתקופת החגים. הנה עוד תמונה לבנתיים:

ועכשיו חוזרים לשגרה. בזמן האחרון אני מרגיש שהבלוג הדו-לשוני נוטה יותר מדי לכיוון השפה העברית, כיוון שיש לי המון תכנים שמתאימים רק למי שחי פה / מדבר עברית, ופחות מה לכתוב באנגלית. שרון כתבה על אירוח בלוגרים לכבוד יומולדת שנה לבלוגה העצמאי. מפה לשם בתגובות, נולד לה (ולחנית) פוסט בנושא אירוח בבלוג. אז בנוסף לקריאה שמופיעה שם, אני מזמין בזאת לכתוב אצלי פוסטי אורח בשפה האנגלית.

אפשר לכתוב על כל דבר. ההזמנה פתוחה לאנשים שלא כותבים בלוג הרוצים להתבטא בנושא מסויים, או לבלוגרים הכותבים בשפה העברית, ובה בלבד, רוצים להתבטא גם באנגלית וחושבים שהבלוג שלהם אינו מתאים לכך. אז יאללה, גו פור איט!

ומשהו לסיום: פרוייקט הכתיבה הקבוצתית של חנית הגיע לסיום. היה כיף להשתתף בו ולקרוא פוסטים של אחרים בנושא מיתוסים (וניפוצם). בניגוד למשחקים בבלוגוספירה שם כולם כותבים על החוויה האישית שלהם בנושא מסויים (והסיפורים לעתים קצת חוזרים על עצמם), כאן כל אחד כתב על נושא אחר לגמרי, עם מוטיב אחד משותף. מקווה שיהיו עוד יוזמות כאלה בעתיד…

לוודקה יש תדמית רעה: משקה מסוכן, רוסים שיכורים על הכבישים,, משקה מגעיל שגורם להנגאובר, וכו’. זה כל כך לא נכון. במסגרת פרוייקט הכתיבה הקבוצתית, הנה מיתוס נוסף שאני רוצה לשבור.

חבל, וודקה היא המשקה האלכוהולי הנקי ביותר. וודקה, בניגוד לרוב המשקאות האלכוהלויים עוברת סינון לניקוי רעלים. מרכיבי הוודקה הם אלכוהול מזוקק ומים. איכות הוודקה = איכות המים.

דווקא שתיית וודקה לא דופקת את הראש. מניסויים חוזרים שערכתי על עצמי (ללא אישור ועדת הלסינקי), גיליתי שאני ישן הכי טוב עם וודקה, ולא מתעורר עם כאב ראש או כאב בטן. זאת בניגוד למשקאות אחרים (הניסויים ממשיכים להתקיים). הבאזז של וודקה הוא נעים ונפלא.

חבל שדווקא המשקה הנקי הזה זוכה לתדמית שלילית.

אני לא מדבר על וודקות זולות כמו קגלביץ’, סטופקה או וודקה ללא מותג. אלה אכן משקאות רעים, שלעתים זוקקו מכסא או משולחן, ולא עברו תהליך סינון ראוי. ראיתי פעם בבאר שבע פחית אישית (כן, כמו של קולה) של וודקה סטופקה ב 6.90. להתרחק כמו מאש!

אני מדבר על וודקות שעולות 50 ש”ח ומעלה לבקבוק. נקודת התחלה לוודקה טובה היא סמירנוף. גם אבסולוט ופינלנדיה הן בסדר. למי שרוצה קצת טעם מיוחד, אני מאוד אוהב את ז’וברובקה הפולנית. יש כמובן עוד רבות וטובות.

למהדרין, יש את וודקות הפרימיום. אני אוהב במיוחד את קטל וואן וגריי גוס. מחיריהן גבוה משמעותית, וטעמן יותר חלק.

כמה כללים בסיסיים (שנכונים באופן כללי לשתיית אלכוהול):

• כשאתם שותים וודקה, אל תשתו משקאות אלכוהוליים אחרים. ערבוב של משקאות (ובמיוחד בכמויות גדולות) ישגע לכם את הבטן.
• וודקה שותים בטמפרטורת הפריזר.
• הקפידו לשתות מים. אלכוהול גורם לעיכוב בהפרשת ההורמון האנטי התייבשותי (ADH) ולכן לאיבוד נוזלים מוגבר מהרגיל. לכן חשוב להשלים את מאזן המים בגוף.
• הקפידו לא לשתות על בטן ריקה. אני אמנם לא מקפיד על הכלל הזה, אבל הקפדה עליו תגרום לעיכוב זרימת האלכוהול מהקיבה למערכת הדם, ובכך לאפשר לכבד להתמודד יותר טוב עם פירוק האלכוהול.
• כאמור, והכי חשוב: לא לשתות וודקה זולה!

אז, נזדרוביה, פרוסט, סאלוט, סלנצ’ה, צ’ירז, אוחאיי קוי, סקול, סאנטה ולחיים!

אשמח ללמוד את המילה הזאת בכל שפה…

משחקיית הבלוגוספירה שוב נפתחה. והפעם, על הפעם הראשונה שלי ברשת. או איך הגעתי לשם.

סומנתי על ידי שרון, שסומנה על יד כרמל, יוזמת המשחק המשחק (המקורי במחוזותינו).

כמו שעשו האחרים, אני אתחיל בלהעביר את השרביט: אריק, דרומי, ואן דר גראף אחותך, כוסית עם אובסיית שואה, כמעט 30, לרמן, ושקדיה. אשמח אם תמשיכו את השרשרת.

טוב, אז הבעיה שלי היא, שאני לא זוכר יותר מדי. אנסה להעלות מזכרוני. בנשת 1987, לרגל יום הולדתי העשירי קיבלתי מחשב (XT). כבר אז יצא לגעת קצת בתיכנות. אבל לא בזה עסקינן.

המגע הראשון שלי עם רשת מחשבים היה בתחלית שנות התשעים כשבבית הספר התיכון היה פרוייקט של תקשורת עם בתי ספר אחרים. אני לא זוכר אם זה היה BBS או משהו אחר. מה שאני כן זוכר, הוא שהתכתבתי עם אנשים שגרו באיזה חור בערבה, ומישהו שם אמר לי שיש לי שם מוזר. פעם בשבוע היינו מתחברים ומחליפים מסרים. זה לא נמשך יותר מדי זמן. נדמה לי שמדובר ב 1993.

רשת בצורת אינטרנט זכיתי לפגוש בשנת 1996. הייתי בשירות צבאי באותו זמן. אמי, העובדת כמורה, קיבלה חיבור בחינם. הייתי מתחבר אחרי 22:00 כי היה אפשר לגלוש ללא הגבלה במחיר שיחה אחת (ולקוות שאחותי לא צריכה לעשות טלפונים באותו זמן). נדמה לי שהאתר הראשון שגלשתי אליו היה של דיסני, כי זה מה שהיה כתוב בחוברת ההסבר שאמי קיבלה.

תוך מספר חודשים, גיליתי כמה דברים הרבה יותר מענינים. התלהבתי מלגלוש עם נטסקייפ בעולם הגדול. ושעות הייתי מבלה בחדרי ה IRC השונים ובצ’אטים באתרים ישראלים. היו גם סתם שיחות מענינות אבל קשה לי לזכור הרבה חוץ מלחפש בחורות. נדמה לי שרק פעם אחת יצאתי עם מישהי משם.

כשהבנתי שיש יותר מדי בחורים צעירים כמוני ומעט מדי בחורות, עברתי לכיוון השעשועים. עליתי בדמות של בחורה, לעתים כזו שמדליקה את הבנים שיגעתי איזה מישהו כשהייתי בדמות של קצינת ספורט חרמנית שזרקה את החבר הקודם שלה בגלל שהוא היה פסיבי במיטה. לפעמים כזו שמדליקה את הבנות (inbal-f2f בעצם הדליקה גם הרבה בנים). במקרה אחר, יחד עם עוד מישהו, זיהינו מישהו מוכר, ועלינו בתור מישהי מהתיכון של הנמתח. דחפנו לו פרטים מהתיכופוניסט, ועצרנו אותו רק כשהוא עמד להתקשר לבחורה התמימה.

המתיחות האלו היו חלק קטן מהעשייה בצ’אטים, אבל אני זוכר אותם היטב…

ההמשך היה בשנת 1998, כאשר התחלתי בחיל וברעדה לעבוד בחברת הייטק. די מהר הגעתי לפיתוח אינטרנט עם ASP של מיקרוסופט. השאר כתוב בקורות החיים שלי.
דווקא בשנה האחרונה, בה אני מקשקש בבלוגים (סיפור הבראשית שלי), אני לא עוסק בפיתוח אינטרנט. ואולי טוב שכך…