חזרתי לא מזמן מעיר הבירה שלנו ירושליים. נסעתי לבקר שם חבר מהתיכון שגר שם כבר איזה 4 שנים. עוד שבועיים הוא עוזב את העיר, וזאת היתה ההזדמנות האחרונה לבקר אותו ולנשום אוויר טוב באמצע אוגוסט. כמעט תמיד אנחנו נפגשים אצלי בתל אביב. הנה התמונות (לא באיכות).
חוץ מקצת לנגן ולראות איזה סרט, החלטנו גם לצאת לעיר. כאן כבר היתה ההפתעה הראשונה: פקק תנועה. לא ציפיתי שאני אזכה לעמוד בפקק בירושליים. חברי לקח לפאב “יהושע” במרכז העיר. המקום בהחלט היה מוצלח. חוץ ממגוון הבירות, היתה גם מוזיקה נעימה, ותאורה בטוב טעם. כלומר, לא איזה חור חסר טעם.
למה אני מופתע ומתייחס ככה? בפעמים הקודמות שהייתי בעיר, הרגשתי שיש הבדל עצום בין ירושליים לתל אביב. הרגשתי שירושליים היא באר שבע קצת יותר גדולה. הכל נראה מיושן, העיר נראתה אז שוממה, והאווירה הכבדה ריחפה באוויר. חבר שלי טוען שזה יותר מאפיין את יום שישי (מועד ביקורי הקודם), ובמוצ”ש (כמו עכשיו) העיר יותר חיה.
עוד רושם חזק שהיה לי מהפעם הקודמת היה בקשר לבנות העיר: הן פשוט לא יודעות להתלבש. חלקם מושכות וחלקם לא, כנראה כמו בכל מקום, אבל הן הורסות לעצמן את ההופעה עם בגדים לא הולמים, יותר מדי סוודרים, סימן ההיכר. אני ממש לא מבין באופנה, והפעם האחרונה שקניתי בגד היתה בהופעה של רוג’ר ווטרס (טישרט מזכרת), אבל בהחלט יכולתי לחרוץ: הן מתלבשות רע. קיבלתי לכך אישוש מעוד חבר תל אביבי ומהמארח הירושלמי שלי.
גם בנושא הזה חל הפעם שינוי לטובה: הבנות בפאב גם נראו טוב וגם התלבשו טוב, במיוחד הברמנית המתגרה. הן היו קצת צעירות לגילי המופלג, וגם ככה יש לי חברה….בכל מקרה, היתה שם אווירה טובה. בהחלט נהניתי. התבוננתי בבחור עם הכיפה שפלירטט עם הבנות בפינת הבר. זה מראה שלא רואים בתל אביב…
בדרך חזרה, המארח שלי לקח אותי למקום שנקרא “הסירה” כדי להציץ על “ירושלמיות אמיתית” כדבריו. זה אכן מקום קצת יותר מיושן (ומיוחד) בו זרוקים סטודנטים מבצלאל. גם בדרך החוצה מהעיר נתקלתי בעומסי תנועה כבדים. חשבתי שזה בגלל פסטיבל “חוצות היוצר”, אבל גם כשהתרחקתי מהאיזור היו המון מכוניות על הכביש. ההוראות התלת מימידיות של החבר שלי סיבכו אותי קצת. אני רגיל לימינה, שמאלה וישר. בירושליים יש גם “שמאלה כזה אחרי העליה” ו “איך שנגמרת הירידה קח את הישר היותר ימני”. אבל בכל זאת הסתדרתי: כמעט בכל מקום בירושלים יש שלט כחול “תל אביב”, כך שקל מאוד לצאת מהעיר.
בקיצור, אני התרשמתי שמשהו טוב קורה בירושלים. יש יותר מה לעשות, ויש יותר תחושה של עיר חיה. יכול להיות שזה בזכות הפסקת הפיגועים או תיירות, או השפעות מהעיר הגדולה. לא יודע. בכל מקרה, נהניתי.