מועדון הופעות הג’אז ממוקם בנמל תל אביב, וידוע כמועדון מכובד, עם הופעות טובות. המקום גם מצליח לאורך זמן, כך שהוא נהיה שם דבר. הגענו ב 21:30 , שעת הפתיחה, אבל התברר שזאת רק שעת פתיחת הדלתות. כשפתחו את הדלתות באיחור, אמרו לנו שהכל מוזמן, וניאלץ לחכות לביטולים. לאחר יותר משעה המתנה, נתנו לנו להיכנס, והושיבו אותנו בסוף, כי לא היה מקום. 70 שקלים עבור הכניסה.
ההופעה היתה טובה. הלהקה מבצעת עיבודי ג’אז משלה לשירי פופ ורוק ידועים. רוב הביצועים היו מצויינים ומאוד מענינים. אהבתי את מה שהם עשו ל Jeremy של Pearl Jam , את Smells like teen spirit של Nirvana ואפילו את Toxic של Britney Spears שהיה מאוד מיוחד. הלהקה מורכבת מזמרת, פסנתרן, בסיסט ומתופף.
אבל הבעיות המשיכו גם בפנים. הכיסאות היו מאוד לא נוחים, ומצאתי את עצמי מתפתל. כשביקשנו שיסגרו את דלת הכניסה, כדי להרגיש את המזגן,ו הם טענו שיש אנשים בחוץ שגם רוצים לשמוע. רק אחרי שחברתי טענה ששילמנו מחיר כניסה לא זול, הם ניאותו לסגור את הדלת. כמובן שבהמשך הדלת נפתחה ונשארה ככה.
גם השירות היה אכזבה. היה צריך להזכיר למלצרית שוב ושוב על כל מיני דברים. החל מהתפריט ועד לחשבון. זה לא ששיגענו אותה עם בקשות קפריזיות. זה לא שהיא התרוצצה בין השולחנות. זה בסדר, היא גם עצרה לנוח, ולא מעט. אז למה להתייחס ככה? נראה לנו שהיא הקדישה את מרצהו לשולחנות בהם ישבו אנשים עם יותר כסף. לא אהבנו את היחס.
הכל נשמע קטנוני, נכון? זה פשוט אוסף גדול מדי של דברים מעצבנים, ויחס לא נעים. במיוחד כשמשלמים מחיר כניסה ממש לא זול, עבור אמנים לא ממש ידועים (אם כי מאוד מוצלחים). ברור לי, שאם הייתי מזמין מקום מראש, הייתי מגיע קצת יותר מאוחר, מייד יושב מקדימה, זוכה ליחס קצת יותר טוב, ובטח מרגיש את המזגן כל הזמן, גם כשדלת הכניסה פתוחה. אבל מה לעשות, ככה זה יצא, שלא לטובה.
אשמח לראות את הלהקה שוב, אבל בטח לא במקום הזה.