ההפגנה למען ועדת חקירה ממלכתית – היה חלש. רק 20-30 אלף אנשים היו שם. הנאומים היו דלים. במשפט אחד: אכזבה.ו
אחרי כל הדיווחים מאוהל המחאה, כל השערוריות סביב הועדות האחרות שדובר עליהן, וקמפיין הרדיו האינטנסיבי שקרא לצאת להפגנה, כמות המשתתפים היתה בהחלט נמוכה. גם אני לא נשארתי עד הסוף. הנואמים שנבחרו היו די משעממים, לא הכי רהוטים ובטח שלא מלהיבים. אני עושה קצת הכללה, אבל רוב הנאומים היו כאלה.
הייתי בטוח שיהיו המוני אנשים בהפגנה. הרי חקירת המלחמה על כל היבטיה משותפת להמון המון אנשים. גם לאנשים התומכים בממשלה עדיפה ועדת חקירה ממלכתית על פני קריאה להדחה מיידית. למי שרוצה להפיל את הממשלה, עדיף לעשות את זה עם גושפנקא של ועדה כזאת. למי שסתם רוצה שיופקו לקחים אמיתיים לפעם הבאה, בטוח יש אינטרס להקמת הועדה.
מסקנות כל הועדות שהוקמו עלולות להיזרק לפח. לקראת המלחמה הבאה העורף שוב עלול להיות נטוש, מחסני המילואים שוב עלולים להיותו ריקים, אנשי המילואים שוב עלולים להיותו לא מיומנים ותהליך קבלת ההחלטות שוב עלול להיות רקוב. מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית יכולים להילקח קצת יותר ברצינות. אני מאמין שכן יכול לבוא שינוי יותר משמעותי בעזרת ועדה כזאת.
אבל כנראה שהרוב מבולבלים. מה זאת ההפגנה הזאת? זה של השמאל הרוצה למנוע הדחה מיידית ומפחד מנתניהו? זה של הימין שכן קורא להדחה ורוצה לקדם את זה עם הועדה?ו אולי עדיפה ועדה מסוג אחר? מה בכלל קרה פה בזמן האחרון? בקיצור, גם חודש אחרי המלחמה אנשים בבלבלה רצינית.
אולי אחדות הדעים כנראה לא מוציאה אנשים מהבית. כל כך הרבה אשים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל לא בוער להם להתייצב. הליכה להפגנה היא גם בדרך כלל התייצבות לצד המחנה שלי. היא גם פגישת מחזור עם אותם אנשים שחושבים כמוך. אבל מי בדיוק הולך להפגנה כזאת? אולי בלי תחושת שייכות, כנראה שלא מתייצבים.
ואולי לאנשים פשוט נמאס לשמוע על המלחמה הזאת. יאללה, נגמר. ממשיכים את החיים ושמים את החודש השחור הזה בצד. החיים שהיו לפני ממשיכים אחרי. החודש נתלש מהיומן, וחוץ מזה הכל בסדר.
אני מקוה שיוזמי ההפגנה לא דפקו את הסיכויים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לזכותם ייאמר שהם מאוד מאוד התאמצו להצליח.
Comments are closed.