אחרון החיילים

את מדי צה”ל פשטתי עם תום השירות הסדיר, אי שם לקראת סוף הניינטיז. רק לאחר כעשור, הצבא שוב נזכר בקיומי. אתמול לבשתי מדים לראשנה מאז שסיימתי את חובתי למדינה.

אמנם זה היה רק ליום אחד, אבל זה הפתיע אותי. איפה הייתם כל השנים? בכלל לא ידעתי באיזה יחידה אני. בטח לא ניחשתי מה היא עושה. עכשיו אני קצת יותר בענינים. זה לא ממש מענין.

חוץ מלבישת המדים המגעילים, זה לא היה נורא. אבל הבטיחו לי עוד ימי מילואים בהמשך. יש.

מכירים את הביטוי “מהרמטכ”ל ועד אחרון החיילים”? תמיד ראיתי את עצמי כאחרון החיילים, מקסימום יש עוד איזה שניים שלושה חיילים אחרי. לא אחרי לצנחנים…

אז אם פתאום נזכרו בי, כנראה שמצבנו חמור ביותר. אז בקיץ הזה תהיה מלחמה?

Comments are closed.