שבוע בארץ זרה

כבר שבוע בברצלונה. לא רוצה להיות תייר, אבל גם רחוק מלהיות מקומי. אז להיות קצת תייר זה לא מזיק. העיר יפה, האוכל טעים, האנשים נחמדים וגם מדברים אליי באנגלית כשאני מדבר לאט בספרדית. אז לא תמיד יש ברירה אלא להיות קצת תייר.

אבל זה בכלל לא נורא. כי הרי בניגוד לאימרה הידועה, אכן באנו להנות. למי מהקוראים שנשארו לבלוג שלי אחרי תשעה חודשי הזנחה ולא יודע, זוגתי ואני עברנו לברצלונה. רילוקיישן תוצרת עצמית. אני יכול לעבוד מכל מקום, והיא דוברת את השפה המקומית. אני מאוד אוהב את תל אביב. מבחינתי אין עיר אחרת בארץ שהייתי חי בה. ובכל זאת, יש כעת הזדמנות להוציא לפועל מחשבה שהיתה בראש הרבה זמן: לחיות בחו”ל. להתאוורר באירופה, לראות דברים אחרים (וחלקם לא כל כך אחרים), ואחר כך לחזור לרגבים האהובים והקדושים של ארץ ישראל. טוב נו, לקפה הלא קדוש ברוטשילד.

הנחיתה היתה יחסית רכה, והרבה בזכות הרשת הישראלית. דרך ידידינו אילן, שהוא מוזיקאי (ועוד דברים), הגענו לגיא מלה-צ’אמפה, ודרכו לאסף, שחי כאן ומשכיר דירות איכותיות. כך נחתנו ישר במרכז העיר שכוללת את כל מכשירי החשמל, מי אש במקלחת ואף מעלית. מעליות לא כל כך נפוצות בעיר העתיקה. על דירות כאן ארחיב בפעם אחרת.

בינתיים אנחנו עובדים מהבית ומתחלפים בלפטופים. מזל שקניתי נטבוק באמריקע! הייתי שמח לחזור למסך הגדול ולשולחן עם המדפסת, ולהרגיש פקיד בכיר, אבל לבינתיים מאוד נוח כאן. השוק הגדול, Boqueria, נמצא ממש מתחת לבית. כל העיר פרוסה לפנינו מהמיקום הזה, בין אם ברגל או ברכבת התחתית. ו תענוג!

חלק מהבירוקרטיות הלכו בקלות וחלק דרשו קצת מאמץ. פתיחת חשבון בנק עברה בקלות. בכל העולם רוצים כסף עכשיו. לטלפון יש Sim Lock? אין בעיה. יש רחוב של פקיסטינים, והם יפרצו את המכשיר תמורת כמה יורואים. ו כמובן שלא בין 2 ל 4. ולעתים לא לפני 5 אחר הצהריים. יש פה כבוד לשנ””צ!

וחלק לא עברו כל כך חלק, אבל טפו טפו, אנחנו מתקדמים. משרד הפנים המקומי אינו יעיל בהרבה ממקבילו הישראלי, אבל יותר טוב מהרשויות בפולין. הבאנו את כל המסמכים שהיו ברשימה. כמובן שצריך להביא מסמך נוסף. לשמחתנו, הכרנו כבר בביקור הקודם חברים נחמדים שגם עוזרים לנו לפלס את דרכנו. תודה!

נראה לי מספיק לבינתיים. אני אולי לא מספיק קוהורנטי – לא כתבתי בעברית כבר זמן רב. הבטחיתי לכמה אנשים לכתוב קצת על החוויות פה, וכך לעורר את הבלוג. אז יש פוסט ראשון!

מכיוון שאני לא ממש תייר, אני לא מסתובב עם מצלמה ברחובות, אז הנה תמונה מהדירה:

בכל מקרה, עם הטכנולוגיה של היום, קל מאוד להיות בקשר וגם לפעול מרחוק.

Comments are closed.