דירות לא נחטפות במרכז תל אביב

חווית חיפוש הדירות נמשכת במלוא המרץ. לאחר כשבועיים של חיפושים, יש כמה דירות מענינות ויש מספר רשמים על מצב שוק הדירות במרכז העיר. המחירים גבוהים, אבל הדירות לא נחטפות. להלן כמה רשמים על השוק, ושני סיפורי קומבינה.

בשנים האחרונות היו סיפורים קשים על תהליך השכרת הדירה. ברגע שמודעה התפרסמה, היו עשרות קופצים. אלה היו מגיעים בשעה מסויימת לראות את הדירה. חשוב היה להגיע בזמן, ואף לתפוס מקום טוב.

בית הפגודה – כאן דווקא אין דירות פנויות

המוצלחים היו לבושים בחליפות ומחזיקים ביד פנקס צ’קים. הדירה היתה נסגרת במחיר גבוה מהמבוקש, כאשר מישהו היה תופס את בעל הבית ועושה בידינג.ו שמעתי גם על מקרים בהם המשכירים הפוטנציאלים הציעו כסף יפה לדיירים כדי שאלו ימליצו עליהם בפני בעל הבית.

ובכן, כאשר מדובר בזוג אשכנזי ממושקף מההייטק, החליפות מיותרות. אבל מסתבר שאין לחץ בכלל.

יש דירות ויש מחירים

אנחנו מחפשים בעיקר באתרים הומלס ויד2. ו הרבה מאוד מודעות נשארות שם. תאריך הפרסום שלהן “מוקפץ” קדימה כי שיעלו ראשונות, אבל אנחנו כבר מזהים את המודעות הישנות.

גם מבחינת היצע הדירות, המצב טוב. הבררנות שלנו נמצאה מוצדקת. בערב אחד בשבוע שעבר ראינו ארבע דירות באיזור. יש מספיק היצע.

לצערנו, המחירים ממשיכים להיות גבוהים. דירות 3 חדרים סבירות במרכז העיר מתומחרות ב 5000 עד 5500. לפעמים יש קשר בין המחיר היותר גבוה לאיכות הדירה, ולפעמים אין. המחירים האלה גבוהים ממה שאני משלם עכשיו. המחיר שאני משלם עכשיו נקבע לפני שנה. מאז חלה עוד עלייה במחיר.

אני מאמין שהמצב בו דירות לא נחטפות יביא לירידה במחיר, גם באיזורים הכי מבוקשים. כבר עכשיו, בעל דירה אחד הסכים לרדת במחיר, ומתווך הסכים להוריד בדמי התיווך. זה עוד לא הביא אותנו לידי סגירה, אבל הבהיר שיש טעם להתמקח על המחיר, ושאפשר להסתכל על דירות יקרות יותר, ואז להוריד את המחיר.

דיירים לא ישרים

אנחנו לא מחפשים דירה מושלמת, אלא דירה טובה. חלק בלתי נפרד מהדירה הוא בעליה ודייריה. נ

נתקלנו בדיירת ששיקרה לנו במצח נחושה. היא טענה לתאריך כניסה קרוב בגלל שהחוזה שלה נגמר, ושהיא אף מוכנה שניכנס קודם. אחרי שיחה עם בעל הבית, הסתבר שהיא עוזבת לפני תום החוזה וניסתה לדחוף לנו תאריך פיקטיבי. היא האיצה בנו לזדרז ולחתום על הדירה מכיוון שיש עוד שני זוגות בתור, אבל היא “מעדיפה אותנו”. אחרי שגילינו את השקר, היא פרסמה מודעה חדשה.

היא “העדיפה אותנו” מכיוון שכנראה הבינה שנהיה מוכנים לקנות את כל הריהוט שלה. לא התחייבנו על כך באופן מפורש, אלא הבענו נכונות לקנות חלק מהריהוט. מבחינתה, הסכמה לקנות את הריהוט היה תנאי לכך שהיא תתן לנו את המספר של בעל הבית. אילו היו שני זוגות נוספים, הם כנראה אמרו לה שהם לא יקנו כלום.

בסופו של דבר, בעל הבית רצה לצאת בסדר איתה, ומכיוון שהתאריך שלנו לא התאים לתאריך שלה, ירדנו מהדירה. לפחות בינתיים.

The Middleman

סיפור נוסף הוא על מתווך. השוק עדיין נוטה לטובת בעלי הדירות, ואם משרד תיווך מנהל את העסק, הוא גובה שכר דירה אחד מהשוכר. הוספנו את זה לתחשיב ולא פסלנו מתווכים. רובם אכן מתווכים מקצועיים לכל דבר, שמתפרנסים בעיקר מעסקאות מכירה.

ובכן, כשהתקשרתי בענין דירה מסויימת שהיתה רשומה כתיווך (אבל לא הופיעה באיזור המיועד לכך בהומלס), קיבלתי לאחר שיחה קצרה את המספר של בעל הבית. מספרי הטלפון היו שונים רק בספרה האחרונה. משונה.

כשהגענו לדירה (המוצלחת), הדיירים סיפרו לנו שמדובר באב ובנו. בשיחה עם “בעל הבית”, הוא אמר שניתן להתגמש במחיר התיווך, וטען בתוקף שיש למתווך תעודת מתווך. אחלה.

גם אני מוכן שלא לקחת כסף על העברת הטלפון לאוזן השניה. איזה לארג’ יצאתי!

Comments are closed.