כיוון שיש הרבה מחאות, והרבה כעס, נראה לי שעדיף לממשלה ללכת עד הסוף – לוועדת חקירה ממלכתית. זה אינטרס שלה לענות על דרישות הציבור, וגם לשקיט את המחאות הציבוריות עד לפרסום הדרמטי של מסקנות ועדת החקירה. יכול להיות שזה יגמור את הקריירה הפוליטית של שרי הממשלה שיקימו את הועדה, אבל התעלמות מתמשכת מהדרישות העולות וגוברות לוועדת חקריה ממלכתית, בוודאי שאינה מקדמת את יחסי הציבור של ההנהגה.
זה נראה כמו רצון של הציבור, האופוזיציה משמאל, האופוזיציה מימין וכאמור גם הממשלה. אני מאמין שזה יקרה בימים הקרובים. לפני כמה ימים לא היתה לי דעה בנושא. כעת השתכנעתי שזאת הדרך הטובה ביותר לבצע חקירה מעמיקה והלוואי שגם שינוי חברתי, שעד כה לא הגיע, למרות הממשלה החברתית, ולמרות עמיר פרץ.
לצד הדרישה לועדת חקירה ממלכתית, המגיעה ממקומות שונים ומגוונים, יש גם מחאה נוספת. הקבוצה המכונה “מילואימניקים” יצרו את “מחאת המיולואימניקים“. ועדת חקירה לא מענינית אותם. באופן רשמי הם מעונינים רק בעריפת ראשיהם של ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ”ל. גם לי מתחשק לבעוט בהם כאן ועכשיו בעקבות כל הפשלות. מחשבה קצת יותר שקולה מובילה אותי להעדיף ועדת חקירה ממלכתית מעמיקה ויסודית.
אז למה הם לא רגועים? למה הם רוצים להעיף אותם כאן ועכשיו. נראה לי שמאוחריו התלונות הלגיטימיות על מחסור במים, אוכל ואפודים קרמיים, יש חבורת אנשים שרוצים פשוט להחליף את השלטון. לי זה נראה כמו מינוף של הטענות הלגיטימיות למסקנות נמהרות. קשה לי לקבל שכל מה שהם רוצים זה שהממשלה תיקח אחריות על מחדליה ולכן תתפטר. יותר ויותר נדמה שהרצון לנפילת הממשלה נובע מרצון להחליף את השלטון.
ההרגשה שלנו בשטח היתה שאנחנו, כחיילים, יכולים לפעול אבל מישהו מחזיק לנו את הידיים קשורות מאחורה.
זאת כבר לא מחאה ענינית בלבד, אלא חושפת אג’נדה ימנית קלאסית של “תנו לצה”ל לנצח”.
בנוסף:
אחד מהדוברים היה שלמה לב עמי, לשעבר מפקד האצ”ל.
אצ”ל גם מצלצל ימין.
אולי אני קצת חשדן, אבל אני לא היחיד. פשלות נוראיות – ודאי. חקירה מעמיקה – ודאי. עריפת ראשים מיידית – אה רגע.ו
חבל שווינט לא שאלו אותם שאלות קצת יותר קשות, ורק הציגה את מחאתם כפי שהם רצו להציג אותה.ו
Comments are closed.