טיב טעם בלי חזיר? יאללה ביי

ארקדי גאידמק השתלט על טיב טעם, וכעת מאיים להוציא את החזיר ושאר המזון הלא כשר משם. אני כותב “משתלט” כי פרמיה של 80% מעל השווי בבורסה בהחלט מהווה an offer you can’t refuse או אפילו hostile takeover.

טיב טעם הוקמה, וצמחה במהירות מסחררת, דרך המזון הלא כשר. זה ענה על צורך של עולים רבים מברה”מ לשעבר ושל חילונים ילידי הארץ. חוץ מהחזיר, יש שם עוד חיות טמאות, בשר בקר שלא עבר הכשרה, גבינות לא כשרות, והמון דברים שפשוט אי אפשר להשיג במקום אחר (ושלא זכו ל”תו התקן” של משגיחי הכשרות למיניהם).

הפיכתה לרשת שמוכרת רק מזון כשר, כפי שגאידמק הכריז, תמחק את הבידול (והיתרון היחסי מבחינתי) של טיב טעם על פני הרשתות האחרות. אם בכל הסופרמרקטים הגדולים ובכל המכולות (כמו “טיב טעם בעיר”) מוכרים את אותם מוצרים, אין לי שום סיבה להיכנס דווקא לטיב טעם. המחירים שלהם לא זולים בכלל.

ארקדי, אם אתה רוצה לעשות גוד ביזנס, רד מהעץ של הכשרת טיב טעם.

אני מאמין שהוא יפתח כמה סניפים כשרים של טיב טעם, ויעשה מיתוג מחדש של הסניפים הלא כשרים. ככה הוא יוכל להציג בפני הדתיים את מעשהו היהודי האצילי, ובמקביל, תחת חברת בת (או פלפול משפטי אחר) הוא יוכל להמשיך להרוויח מאוכלי השינקן כמוני.

עדכונים מהרשת:
יש מי שייכנס לנעלי טיב טעם. רשת “מניה” כבר חוגגת (ynet).
המטרה האמיתית של גאידמק: קניית קולות הבוחרים דרך הקיבה – יפתח סניפים זולים במיוחד בשדרות ובקריית שמונה (גלובס)

להזכירכם: אולמרט עדיין ראש ממשלה

אבל יש מי שנאבקים כדי שהוא ייקח אחריות על מחדלי היציאה למלחמה, והניהול הרע שלה.

זכרי וינר ואיתי הררי לוקחים אחריות וקוראים לאחרים להצטרף. במדינה דמוקרטית, חשוב שהציבור ישמיע את דברו, וחשוב שמנהיגים שכשלו יקחו אחריות ויתפטרו. הנורמות הציבוריות חייבות להשתפר.

אז כעת, יש שם לפעילות שלהם, ויש אתר עדכני, ובו מסופר על המאבק, יש עצומה שאפשר לחתום עליה, פורום, וגלריית תמונות. ניתן ליצור איתם קשר

עצרת גדולה תתקיים ביום א’, 3 ביוני בשעה 19:00 באוהל המחאה שברחוב עזה בירושלים.

יש בלוגרים רבים נוספים החושבים ככה. ראינו את זה לפני ההפגנה הגדולה.

אשמח אם בלוגרים רבים יכתבו עליהם ויקשרו לאתר. זה יעזור בהגברת מודעות הציבור ומודעות מנועי החיפוש.

מיתוס: ההולנדים גילו יחס חיובי להיהודים בזמן השואה

במסגרת פרוייקט הכתיבה הקבוצתית של אח”י דקר, הרעיון הראשון שחשבתי עליו בהקשר של מיתוסים הוא נושא ההולנדים מצילי היהודים.
כשהתחלתי לחפש חומר בנושא, הגעתי לפוסט הזה, של סיון שכתבה על הנושא (דרך ספר), לרגל יום השואה. ככה יצא לי להיחשף לבלוג שלא הכרתי, אז כבר הושגה אחת ממטרות פרוייקט הכתיבה הקבוצתית.

אז קודם כל, לכו תקראו אצלה. אני אוסיף עוד כמה מלים משלי:

בתודעה ההסטוירת של רוב הישראלים, נתפסים ההולנדים כמי שהצילו יהודים בזמן השואה, וגילו יחס אנושי ליהודים שגרו בתוכה. לדעתי, זה נובע מכך שבשנים שלאחר המלחמה, הולנד היתה בצד “הטוב” של העולם, קרי במערב. להנהגה כאן היה אינטרס להציג את המדינות המערביות באור יותר מואר מאשר את מדינות הגוש הקומוניסטי. בנוסף, הולנד תמכה בישראל, גם בעת אמברגו הנפט, בשנות השבעים.

ומה המציאות? הנאצים הטילו בהולנד משטר יחסית קל. בניגוד לפולין, שם הושמדה האליטה, הגישה הנאצית כלפי הולנד היתה של קירוב. כ”קרובים” על פי תורת הגזע, ביקש היטלר למצוא חן בעיני האוכלוסיה. המשטר לא היה עוין במיוחד.

ושוב בניגוד לפולין, בהולנד היתה מפלגה נאצית ששיתפה פעולה עם המשטר הצבאי הנאצי, וסייעה לו בצעדים האנטי-יהודיים. כמובן שהיו הולנדים בודדים שעזרו והצילו יהודים, אבל הם המיעוט.

והתוצאה היא, שהחל מ 1942, יהודי הולנד החלו להישלח להשמדה. 75 עד 77 אחוז מיהודי הולנד נספו בשואה.

אפשר להרחיב עוד הרבה בנושא, אבל זה כבר יהפוך למחקר ארוך.

עוד בנושאי שואה (באופן מעמיק ומשכיל) ולא רק בנושאי שואה, אצל המומחית.

ממחוזות רחוקים – דוגמא יפה לפעילות רשת

מאז המלחמה בקיץ 2006, אני קורא את הבלוג של מאש (או דוקטור סטריינג’ לאב) שגותרת בלוגו היא Or How I learned to Stop Worrying זהו בלוג פוליטי בעיקרו, של מהגר בנגלדשי החי בוושינגטון שנים רבות. כחלק מהפעילות הבלוגו-פוליטית, הוא משתייך לקבוצת בלוגרים הנאבקים נגד עינויים. גם אינגריד, יקירת הבלוג, חברה ברשת הזאת.

לאחרונה, המצב הפוליטי בבנגלדש הידרדר. המשטר הצבאי עושה מעצרים המוניים ומפר זכויות אדם בסיסיות באופן בוטה. מאש כותב על כך לאחרונה שוב ושוב.

במקרה האחרון, העיתונאי טנסים חליל נעצר בגין פרסום לא מחמיא על שחיתות שלטונית, במיוחד בקרב קציני צבא. מאש קרא לבלוגרים אחרים להזכיר את המקרה, לשלוח מכתבים לחברי קונגרס נבחרים, ולהצביע עבור הנושא בטכנוראטי, כדי לשמור את הנושא חם.

לשמחת כולנו, חליל טנסים שוחרר לאחר מספר ימים. בזמן המשבר, מאש עדכן את הפוסט בהתפתחויות.

בעיני, הפעילות שלו מבורכת. בזמן המלחמה, הוא ביקר את ישראל לא פעם, אך היה בהחלט הוגן, והיה מענין לקרוא אותו ולהשתתף בדיונים אצלו.
בקיצור, אני ממליץ.

פעילות המחאה נגד אולמרט נמשכת בירושלים

אחרי השבוע שעבר, שכלל הכנות להפגנה, דיונים סביבה ולבסוף ההפגנה עצמה, נראה שהמחאה הציבורית והסערה הפוליטית שככו. אולמרט נקט בגישת “הכלבים נובחים, והשיירה עוברת”.

אז לא. שני חבר’ה צעירים, שיצאו למסע רגלי לירושליים ביום שלישי שעבר, עוד לפני ההפגנה, הרימו מאהל ליד בית ראש הממשלה, לצד המאהל של אופיר פינס ומוטי אשכנזי. בניגוד לאנשי הציבור, איתי וזכרי נמצאים שם כל הזמן.

השבוע הם גם פתחו אתר אינטרנט בשם קול העם. האתר המאוד צעיר מציג את הפעילות שלהם עד כה, קישורים לכתבות עליהם בתקשורת, לוח הזמנים המתוכנן, וקישור לעצומה. אמנם בדרך כלל, כוחן של עצומות אינטרנט הוא חלש, אבל בנושא הזה, עם ראש ממשלה כזה, ועם מספיק חתימות, משהו יזוז. אני חתמתי.

כפי שניתן לראות באתר, מתקיימים שם מדי פעם דיונים עם אנשי ציבור. היום, בעקבות הפרסום של עדויות הבכירים בועדת וינוגרד, יתקיים בשמונה בערב דיון עם עוזי דיין, אלי מויאל ואחרים.

נאמר לי שבשבת הקרובה, ב 12:00 בצהריים יתקיים דיון עם מוטי אשכנזי. אני אעלה לירושליים, להשתתף בדיון ולהכיר את החבר’ה האלה.