זכיתי להיות במפגש מאוד מענין בנושא תחבורה ציבורית. הנאום המרכזי היה של סגנית ראש עיריית לונדון ניקי גברון. ההרצאה התמקדה במס הגודש שהונהג שם, ושיש לו תוצאות דרמטיות ביותר. הגעתי להרצאה דרך מר לרמן, שגם הפנה אותי לכתבה הזאת בווינט, שמסכמת היטב את האירוע.
אני ממליץ לקרוא את הכתבה, ולהמשיך לקרוא כאן עוד כמה נקודות מענינות וקצרות שליקטתי מפי ניקי גברון, אותם הכתבת יעל עברי-דראל לא ציינה:
- צפיפות הערים חוסכת משאבים, במיוחד תשתיות.
- משנת 2000, איכות הסביבה היא ערך עליון בלונדון. כלומר, שיקולי הסיבה גוברים על כל שיקול אחר, ובאנגלית overriding policy.
- לערים הגדולות בעולם יש תפקיד מכריע בצמצום פליטות ה CO2. יש להעביר יותר סמכויות וכספים מהממשלה לערים כדי להתמודד עם זיהום האוויר.
- מחקרים עדכניים מראים שזיהום האוויר גם יכול לגרום לאסטמה, לא רק להגביר אותה.
- זיהום האוויר בלונדון ירד ב 15% מאז יישום התכנית.
- הגורם העיקרי היום לפקקים בלונדון הם שיפוצים שנערכים במערכת המים המופרטת.
- הממשלה הבריטית השקיעה 600 מליון פאונד בתכנית מס הגודש.
- העסק רווחי: פרוייקט מס הגודש מרוויח 122 מליון פאונד בשנה.
- ול 38% מתושבי לונדון אין מכונית.
נושא האכיפה הועלה בכתבה בצורה נרחבת, אך אני רוצה להדגיש את מילותיה של גברון. היא דיברה על אכיפה דרקונית draconian enforcement. ובישראל, על אחת כמה וכמה.
ומה דעתה על תל אביב? גברון סיירה רק שלוש שעות בעיר והיתה עסוקה בעיקר בשיחות עם אנשים. למרות זאת, מתצפית ממרכז עזריאלי היא התרשמה שיש בתל אביב יותר מדי מגרשי חניה. מגרשי חניה הם בזבוז אדיר.
בהמשך הערב עברה רשות הדיבור לארגונים הירוקים. אני אשאיר לפרשן לעניני תל אביב להרחיב בנושא הזה.
