10 בתי קפה באיזור רוטשילד

פוסט הרגע האחרון בפרוייקט הכתיבה הקבוצתית. מהמשחקים החזקים בבלוגוספירה.
להלן עשרה בתי קפה טובים. מי שהגיע לאיזור רוטשילד במרכז תל אביב, ולא רוצה לשבת דווקא בקפה הלל בעל הקפה הדליל, להלן 10 אלטרנטיבות במרחק יריקה:

  1. מתחת לעץ (רוטשילד פינת נחמני, על השדרה) – קפה לא רע בכלל, וגם זול. סנדוויצ’ים טובים, ופתוח 24 שעות ביממה.
  2. ברוטשילד (רוטשילד פינת מזא”ה, על השדרה) – קפה טוב מאוד, ואחד המקומות האופנתיים בעיר. כולם יפים שם, במיוחד הכלבים.
  3. קפה נואר (נחמני פינת אחד העם) – קפה טוב, תאורה שעושה נעים (במיוחד בחורף), והמקום האידאלי לדייטים, במיוחד השולחן הפינתי.
  4. בן עמי (נחמני פינת מלצ’ט, מונטיפיורי ובצלאל יפה) – קפה משובח במקום הכי יפה בעיר – כיכר המלך אלברט, הידועה בזכות בית הפגודה.
  5. לו (בלפור פינת עין ורד) – קפה מעולה, ניחוח צרפת, ומקום מאוד נעים לשבת. בחירת העורך.
  6. מזה (על אחד העם, ליד בלפור) – קפה טוב, מקום מאוד נעים, במיוחד לצמחונים.
  7. ג’ורג’ (יהודה הלוי פינת נחמני) – קפה על הכיף-כיפאק, תצפית טובה על החומוסיות ועל הרחוב.
  8. ארקפה (רוטשילד פינת אלנבי) – למרות שזאת רשת, קפה חזק וטוב, עם מוזיקת ג’אז נעימה לפעמים.
  9. קקאו (רוטשילד פינת יבנה) – קפה טוב מאוד, תפאורה נאה, ומפגשי אופנוענים (אולי זה כבר לא מתקיים).
  10. מקס ברנר (רוטשילד פינת שד”ל, נדמה לי) – סתם, אין לי עשירי. אם הגעתם למקס ברנר, עדיף שתיכנסו לדיטה הסמוכה.

יש כמובן את הבית שלי בסביבה, אבל אין לי כח לנקות את המקינטה. אז אני יכול להציע רק נס ג’ייקובס קרונונג לאורחים שלי…

רק בלוג החומוס זה טוב ליהודים

המתחרים של אתר החומוס בתחרות יחלקו את ירושלים. כן!

נשארו ימים ספורים לסיום תחרות הבלוגרים של פילי. בקטגוריית האחר, מתחרה בלוג החומוס הראוי בכל מיני בלוגים עוינים, שחשודים בשיבוש הליכי התחרות.
למען הצדק העליון, לכו להצביע עכשיו לאתר החומוס בתחרות.

עוד חודש אני בן 30, ושוקי גלילי כינה אותי בבלוגו “צעירים שאני מחבב”, אז אין מנוס מפוסט תעמולה. וברצינות, אתר החומוס בהחלט מענין ומשובח, גם למי שאינו חומוסאי. יצא לי לתרום לבלוג החומוס שני פוסטים, כך שיש לי נגיעה אישית גם באתר עצמו.

אם בא לכם להצביע לי (בקטגוריית האישי), אז זה כאן. אבל כרגע נראה שאין לי סיכוי, וטוב שכך. בלוג של פולני לא יכול לנצח…

10 סיבות לא משכנעות לגור בבאר שבע

  1. הכביסה מתייבשת מהר
  2. אין יותר מדי חתולי רחוב מסכנים (אבל יש יונים מחרבנות)
  3. נסיעה באוטובוס – רק 3.5 שקלים
  4. אפשר להוציא כסף מכספומט, לקנות דירה ולהישאר עם עודף לאוטובוס
  5. האווירה באוניברסיטה מצווינת (כל האגדות נכונות)
  6. הבריזה בלילות הקיץ מענגת, במיוחד על מרפסת ובלווית בירה צוננת)
  7. האנשים חמים, ולא פלצניים כמו באיזור השרון
  8. זה רק 5 דקות ממוזיאון חיל האוויר בחצרים
  9. בשביל תושבי אופקים, נתיבות, דימונה, ירוחם וערד, באר שבע היא העיר הגדולה
  10. בלונלי פלנט כתוב על באר שבע: Best seen from the rear window of a bus leaving town

וברצינות, מי שמחפש רמת חיים גבוהה ומוכן להתפשר על איכות חיים נמוכה, באר שבע היא הכתובת.

נכתב במסגרת פרוייקט הכתיבה הקבוצתית של אח”י דקר.
השראה לפוסט: הפוסט על יפו, ובמיוחד התגובה הזאת.

שכר הדירה עבר את שכר המינימום

כן, זה הגיע גם אליי. דירה ישנה, חוזה חדש = קפיצה ענקית בשכר הדירה. ידעתי שזה יבוא, אבל בכל זאת קשה לעכל עליה של 25%.

הכל בגלל הצרפתים. וגם בגלל מיני בועת ההייטק. וגם בגלל שחולדאי מוכר את העיר לעשירים. וגם בגלל שבעלי הבית עירניים למצב המטורף בשוק הדירות בתל אביב.

מזל שאני לא מחפש דירה חדשה. האגדות מספרות שכדי לזכות בחורבה יקרה בעיר, צריך לבוא מוכן היטב כשבאים לראות דירה להשכרה. כדאי לבוא מוקדם כמובן. להתנהג בנימוס. וגם להתלבש יפה.
המהדרין באים בזוג (נתפסים ביותר אחראים) עם מכתבי המלצה ואישור זכאות לתואר מתקדם של אבי הכלה.

ואם להיות יותר רציני, אני סבור שעדיין אפשר למצוא דירות בתל אביב. בסוף כולם מוצאים. רק היום קיבלתי מייל מידידה שמחפשת שותפה חדשה לדירה.

אני מאמין שבשנה הבאה נראה רגיעה, לפחות בהייטק. וכמה צרפתים כבר יכולים לבוא לכאן? אני אופטימי…

קרדיט לכותרת: אולמוסט30.

חזרה לשגרת בליגה

אחרי שבוע עמוס של עריכה בעבודה שחורה, אני משתחרר מהתורנות וחוזר לשגרת הקשקושים בבלוג. עבודת עריכה דורשת הרבה זמן והשקעה. לפחות ככה נחסכו לי כמה בילויים בזבניים בעיר הגדולה.

מנגד, זה היה כיף גדול. היו לנו סיפורים מענינים. ובעיקר לא מעט סיפורים על זכויות עובדים.

קצת מהדלילות בבלוג מילאה שרון, שתרמה לי פוסט משעשע על מק קבב באנגלית. היא מצטרפת לואן דר גראף אחותך שכתבה אצלי פוסט חזק על מצעד הגאווה לפני כחודש. אני אשמח לארח כותבים נוספים המעונינים להתבטא באנגלית.

בינתיים חנית מריצה פרוייקט כתיבה קבוצתית חדש בניצוחה של חנית. ראיתי שהוא קצר כבר פירות רבים, וגם אני אצטרף לחגיגה בימים הקרובים.

גם בקושי קראתי בלוגים של אחרים השבוע. אז אם תראו אצלכם תגובות לפוסטים ישנים, זה כנראה אני. בזמן בלוגוספירה, פוסטים מתיישנים מהר…