יש לי יום הולדת

היום אני חוגג 29 קיצים. כבר חודשים רבים, כאשר שואלים אותי בן כמה אני, אני עונה 29, ככה שאני כבר רגיל למספר הזה. בדרך כלל אני חוגג עם חברים. לפעמים הייתי מזמין אליי הביתה, ולפעמים היינו יוצאים לפאב. לפעמים רק עם חברים קרובים, ולפעמים עם כמעט כל מי שאני מכיר. השנה החלטתי לוותר. אין לי כח לעשות את כל הטלפונים, להסביא איך מגיעים, להתנצל על כך שאין חניה. גם אין לי כח לכל המינגלינג עם כל האורחים. אני מעדיף להיות אורח בעצמי. אני אשמור את האנרגיות לפעם הבאה, ל 30 הגדול.ו 

יום הולדת זה גם זמן טוב להביט לאחור. הכל בסדר? נכון? יש לי חיים מאוד נוחים. אני חי בעיר שאני מאוד אוהב, וחי ברמת חיים בהחלט מספקת. יש לי חברה שאני אוהב, והיא לא תובענית יתר על המידה. בחודשים האחרונים גם הייתי חופשי מעול העבודה. טיילתי קצת בעולם ונחתי לא מעט כאן, בתל אביב. בשבועות האחרונים, כשהתחלתי לחפש עבודה, גיליתי כמה זה קל, כמה אפשרויות יש ושהמשכורות מצויינות. אז הכל דבש.

אבל, אני עדיין מרגיש שמשהו חסר. הסרט אבודים בטוקיו עדיין לא יוצא לי מהראש. בסרט, לדמויות הראשיות יש הכל: משפחה יציבה, חוסר מחסור כלכלי, וחיים משוגעים בטוקיו. עדיין, חסר משהו. שניהם משועממים עם מה שיש להם, ומחפשים ריגושים חדשים. הסרט השפיע עליי עד מאוד. אני מתחבר מאוד לדמויות.

ג’ון לנון אמר:

החיים זה מה שקורה לך כאשר אתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות.

אין לי ממש תכניות, ככה שהחיים הבינוניים כנראה ימשיכו.

בדרך כלל אני לא עסוק במחשבות כאלה מלנכוליות. אני סתם נהנה מהחיים כמו שהם. אבל היום זה יום ההולדת שלי, אז זה מה שאני מרגיש.

יום הולדת שמח לי

Comments are closed.