עד עכשיו נמנעו מפלישה קרקעית, ואף דאגו להבהיר שנושא זה אינו על הפרק. שמחתי לשמוע לפני כמה ימים שעמיר פרץ אמר ש”לא נשקע בביצה הלבנונית”. שמחתי לשמוע שלמדו את לקחי העבר. חיל האוויר של היום בסך הכל מאוד משוכלל ו”נותן מענה” מאוד חזק. אפילו חזק מדיו אז למה?
כאשר נכנסים עם כוחות רגליים, הסיכון לחיילים הרבה יותר גדול. כמו כן, הצבא הסדיר שלנו לא יצליח להתמודד עם מלחמת גרילה. יש לנו הרבה יותר מדי נסיון עם זה, גם בשטחים וגם בלבנון. לשלוט בעם אחר ולהתמודד עם לוחמת גרילה לא הצליחו בעבר, ורוב הציבור יודע את זה ולא רוצה בזה. שרון עזב את עזה, על יישוביה ובסיסיה. זוכרים?
פלישה קרקעית ללבנון תפגע בלגיטימציה הגם ככה רופפת שיש לנו בעולם. ככה נהיה עוד פעם כובשים. הרי הלגיטימציה לפעולה החריפה של ישראל מתבססת בצדק על הפעולה המלחמתית שהחיזבאללה עשה בשטח הריבוני שלנו. זאת, כאשר לא מתקיים כיבוש שלנו בשטח לבנון (גם על פי האו”ם).
פלישה, גם אם תוגדר כ”מבצע מוגבל” עלולה בסבירות גבוהה להפוך לממושכת. יכול להיות גם מבצע המשך, ועוד המשך. הרי אם פלישה קרקעית מוגבלת לא תחסל את איום הקטיושות (תמיד יהיו עוד), “לא יהיה מנוס” ממבצע נוסף, מבצע יותר עמוק, או שהות ממושכת. חוזרים 24 שנים אחרוה? עוד חיילים הרוגים, עוד אזרחים הרוגים, נזק כלכלי אדיר, ובידוד בינלאומי. ואני בכלל לא מדבר על הצד השני…
ו בקיצור, פלישה קרקעית תהיה אסון גדול.
זה לא חייב להיות ככה. אפשר למנוע את זה.