הלך לי ההרד-דיסק. זה כואב. רוב המוזיקה והתמונות מגובות על דיסקים, או על המחשב במשרד. ובכל זאת, לא מעט מידע נפל בין הכסאות, והרוח תעיף אותו משם. יש עוד סיכוי שאני אצליח לחלץ את המידע בעשן, אבל המצב נראה לא טוב. ויום אחד אני אצטרך מסמך ספציפי ואגלה שדווקא הוא אבד…
בינתיים רכשתי הרד-דיסק חדש, אינסטלתי וינדווס, והכל עובד חלק. זכיתי בתענוג של התקנה מחדש יותר מדי פעמים, אז זה רץ. כל עוד ויסטה עדיין בבטא (לפני SP1 זה עדיין בטא) ואילו אובונטו המבטיח עוד לא מספיק בשל לטעמי.
הכתובת היתה על הקיר, אבל אני התעלמתי. במשך כחודשיים המחשב היה נתקע, עושה צ’קדיסק אחרי הריסטרט ונתקע שם. קינסלתי את הצ’קדיסק והמשכתי כאילו לא קרה דבר.לא עצרתי לחשוב. נהגתי בחופזה. ששתי אליי הבלוגוספירה כאילו אין מחלות מבית. עד שהמחשב אמר לי “עד כאן!” ולא עלה יותר.
כן, הראש שלי כל הזמן בועדת וינוגרד ובלשכנע אנשים להגיע להפגנה ביום חמישי בערב בכיכר רבין. כתבתי פוסט באנגלית ואני בעיקר מגיב אצל אחרים בנושא.
Comments are closed.