המוקד העיקרי הוא אצל מרג’, המתגרה ומאתגרת את מגיביה, ומגיבה בכל הבלוגים השכנים. השכונה היא בעיקר בלוגלי, אבל לא רק. בין המשתתפים הערים (או המלנקקים): מרסלו, נתי, אתון, ליאור, דוד אבוטבול, עידית, לוטה בערפל, אח”י דקר, הכלכלן המתוסכל, ליאור, שיןו ובטח שכחתי עוד כמה. דוגמא בולטת לאקשן נמצאת בפוסט הזה.
למה אני נמשך למדורה השבט ? פעם הייתי מבלה את עיקר זמני באיזורים אחרים של הבלוגוספרה: בבלוגים פוליטיים. כנראה שכשהמצב כל כך מדכא, אני מעדיף לברוח מהפוליטיקה. בנוסף, השיחות בתגובות מהנות, כנראה בזכות איכותם של המשתתפים, תחומי הענין המשותפים שלהם, וטווח הגילאים התואם.
בלוג החבר’ה המקורי הוא הגלוב של יובל דרור ושלושת שותפיו. יש שם המון פוסטים מענינים ודיונים ערים בתגובות. לי אין שם את תחשות הנוחות שיש לי אצל מרג’. החבר’ה שם יותר סגורים לטעמי.
בלוג החבר’ה, מדורת השבט או Stammtisch בגרמנית הוא תופעה מענינת שאני חושב שפספסנו באל-כנס הבלוגרים.
אם בבלוגי חבר’ה שכאלה המשתתפים מתרחקים במהירות מנושא הפוסט, מפטפטים על כל מיני דברים, ויוצרים חברותא, אז יש רק הבדל דק בלוג חבר’ה לבין פורום. אולי לדוקטור בלוג ישו תשובות…
Comments are closed.