הופעה שלא בתור קהל

אני כותב פה לא פעם על הופעות שהייתי בהן מעמדת הצופה. הפעם אני אהיה על הבמה. אמא’לה!

בעוד שבוע מהיום, חברי ליאור ואני נעלה על הבמה של הבלום בר. לא יהיה זמן לצילומים, קשקושים, מחיאות כפיים, ביקורת חיובית או ביקורת שלילית. חייב להיות מרוכז.

כבר היינו שם, בערבי במה פתוחה. כל זמר או הרכב עולים עם שני שירים ויורדים. הקהל הופיע לפני או יופיע אחרי. לקראת הפעם הראשונה הייתי מאוד cool.
התאמנתי מספיק? כן.
הקהל מפרגן? כן.
אני במקום זר? לא.
אני בן אדם רגשן? לא.

אבל מה, רעדו לי הרגליים. התרגשתי בטירוף, הזעתי והלב דפק בדופק של 5 שוטים של אספרסו. ככה נראינו שם:

בבלום בר
תודה ליסמין על הצילום

שבוע אחרי, הגענו ל shock therapy עם שני שירים אחרים ועם נסיון (בערך). הפעם זה כבר הלך יותר חלק. למעט פיקים קטנים וטובים של אדרנלין, הבטחון העצמי עלה עד מאוד.

מאז המשכנו לעשות חזרות בקצב מואץ, ואני מקוה שיהיה בסדר. חודשים שאנחנו מתאמנים, וזה כיף לאללה, ואני מקוה שגם נהנה כאשר אחרים מסתכלים עלינו.

אז ביום שלישי הבא, 24.6 בשעה 22:00, נופיע בבלום בר (קינג ג’ורג’ 2, פינת שינקין ואלנבי). הפעם זאת הופעה מלאה. נבצע מהשירים המקוריים של ליאור ומעט הקאברים. כן, גם הסינגל שלו הגעגוע אלייך יהיה בהופעה. אני מלווה בגיטרה באס וקצת קולות.

אפשר לשמוע שירים נוספים של ליאור שיינקופ כאן.
יש גם אירוע בפייסבוק. כולם מוזמנים לבוא ולמחוא כפיים (גם כשאני אפספס איזה תו 🙂 )

Comments are closed.