אני מנסה להתאפק ולא להעיר לאנשים על שימוש יתר במילה כאילו. לא תמיד אני מצליח. לעתים אני שואל: זה כאילו או באמת? לפעמים עודף השימוש במילה חסרת המשמעות הזאת מתבטא אצלי בחוסר נוחות, פרצוף משועמם, סובל ומעונה.
לאחרונה נכנס עוד ביטוי לשימוש מוגזם: אתה יודע. גם כאן, המקור הוא מאמריקאית. גם שם משתמשים ב like, you know . גם במקרה הזה, הביטוי הזה מוסיף אוויר חם ומיותר למשפטים יותר קצרים.
מידת החומרה של “אתה יודע” פחותה בעיני יחסית ל”כאילו”. לעתים, שימוש ב”אתה יודע” והנהון של הצד השני, חוסך לשני הצדדים בשיחה חזרה על פרטים ששניהם כבר מכירים היטב. אבל לאחרונה אני עד לאינפלציה חמורה בביוטי הזה. “אתה יודע” כמעט בכל משפט רק מוסיף ג’אנק לשיחה. זה מאפיין כמעט כל אחד בסביבה שלי. חברים, משפחה, קולגות לעבודה ואף זרים מוחלטים.
אז: אולי אני יודע, ואולי אני לא יודע. פשוט תגידו מה שיש לכם להגיד. ותרו על “אתה יודע”. תנו לבן השיח שלכם להנהן או להגיד “כן כן” אם הוא רוצה.
ודי כבר עם הכאילו!
Comments are closed.